החלטה בתיק בש"א 6728/04

לפני בקשת המפרק למתן הוראות, בכל הנוגע לרישומם של המקרקעין הידועים כגוש  30537 חלקה 135 במבשרת ירושלים, כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין.

הרקע להליך

1.         בשנים 1992-1993 הקימה מ. בן גיאת ובניו חברה להנדסה ובנין בע"מ  (להלן: "החברה")  על המקרקעין פרוייקט בניה הכולל 27 יחידות דיור (להלן: "הפרוייקט").

החברה חתמה על הסכמי מכר עם רוכשי דירות בפרוייקט, לרבות עם דיירי חלקה 135, במסגרתם התחייבה להפנות את הרוכשים למינהל מקרקעי ישראל לצורך חתימה על הסכמי חכירה, כפי שאכן ארע בפועל.

ביום 20.5.01 נתן בית  המשפט  צו לפירוק  החברה, במסגרת תיק פש"ר 238/00.

עם תום ביצוע הפרצלציה במתחם, פעל משרד עורכי דין יהודה רות ושות', מטעם החברה, לרישום הפרויקט כבית משותף. פעולה זאת נעשתה  מתוך  מחוה של רצון טוב של משרד רוה, לאור העובדה כי החברה התפרקה.

שלושה מגרשים מתוך חמשת המגרשים המרכיבים את הפרויקט, נרשמו על ידי משרד רוה כבתים משותפים (להלן: "החלקות שנרשמו"). שני המגרשים הנוספים טרם נרשמו כבית משותף. האחד - נוכח העובדה כי אחת החניות במגרש נמכרה על ידי החברה לרוכש דירה ממגרש אחר (עובדה המעכבת את רישום המגרש כבית משותף). והשני - המגרש נשוא בקשה זו, נוכח סכסוכים חוזרים ונשנים בין ארבעה מתוך חמשת בעלי הזכויות בחלקה 135 לבין משפחת קול, היא בעלת הזכויות הנוספת בחלקה 135 (להלן: "משיבים 3" או "המתנגדת"), ביחס לצובר הגז המצוי במגרש. צובר הגז הנדון משרת את כל בעלי הדירות בחלקה דנן ואף בחלקה הסמוכה לה.

במהלך שנת 2002 פנו בעלי הזכויות בחלקה 135 למר באדי דורון, הנדסאי בניין מוסמך, על מנת שיערוך תשריט, תוך תקווה כי הבית ירשם בהקדם האפשרי כבית משותף. עם עריכתו של התשריט, פנו בעלי הזכויות הנ"ל  למשרד  רוה על מנת שיפעל מטעמם לרישומו של הבית כבית משותף, כפי שעשו בעליה זכויות בחלקות שנרשמו, ומשרד רוה נענה לפניית בעלי הזכויות הנ"ל.

משרד רוה פנה לחמשת בעלי הזכויות בחלקה 135 על מנת שיאותו לחתום על תקנון הבית, וזאת כחלק מהליכי הרישום המקובלים. בעלי הזכויות בחלקה 135 חתמו על נוסח התקנון המוסכם ועל המסמכים האחרים הדרושים לצורך רישומו של הבית כבית משותף, למעט המתנגדת.

התקנון המוסכם ביחס למקרקעין הידועים כגוש 30537, חלקה 135, כפי שנחתם על ידי ארבעה מבעלי הזכויות בחלקה 135, שצורף לבקשה.

 בפרוייקט  כולו קיימים 2 צוברי גז המשרתים את הדירות. האחד ממוקם בחלקה 138, והשני בחלקה 135 ליד דירת המתנגדת.

המתנגדת נמנעת מלחתום על  תקנון הבית המשותף, ולה טענות ביחס למיקומו של צובר הגז. לטענת המפרק הצובר נמצא במקומו הנוכחי כבר 10 שנים.

טענת  משיבים  3 (המתנגדת)

2.         לאור מיקום הצובר, ולאור היות החברה בפירוק, הגישו המתנגדים 3 תביעה  נגד חברת פז גז ירושלים תביעה (ת.א. 8924 (שלום י-ם) בעתירה לסילוק הצובר מגינתם. לטענת עו"ד וינברג, ב"כ המתנגדים, היה מקום לשמוע ראיות בנושא מיקום  הצובר, וכי המפרק לא צירף ראיה כלשהי כי הצובר אמור להיות במקום שבו הותקן.

לטענתם בהסכם עם המינהל לא מצוין שהצובר אמור להיות במקום זה.

בעלי הזכויות האחרים, משיבים 1, 2, 4, 5, תומכים בעמדת המפרק, וטוענים כי נגרם להם נזק רב מכך שהבית לא נרשם כבית משותף, וכי הדבר פוגע בערך דירותיהם, ועלול לגרום נזק ומקשה על מכירת זכויות כשהדירות לא רשומות כבית משותף. יצוין אף שהדיירים שהתחברו לאספקת הגז חתמו בזמנו על הסכם עם פז גז (סיכומי המשיבה 1, סעיף 2).

דיון

3.         דין בקשה להתקבל. אנמק.

החברה, טרם הפירוק, מכרה לדיירים את הדירות, והתחייבה לרשום אותן כבית משותף. לשם כך קיבלה מכל דייר יפוי כח נוטריוני על פי סעיף 18 להסכם הרכישה, שצורף כנספח ג' לתגובת המתנגדים. (להלן: "ההסכם")